קובץ
מאמרים זה
בשפה העברית
נכתב ברובו
במהלך שנות
השמונים,
והתפרסם
בעלונים
שונים בגליל
העליון.
בניגוד
למאמרים
המופיעים
בשפה האנגלית בעמוד-
הבית שלי,
מאמרים אלה
נועדו בעיקר
לקהל הרחב,
ולאו דוקא
לרופאים.
בתחילת
שנות השמונים
הרפואה-הסינית
היתה כמעט
בלתי ידועה
בארץ. במאמרים
אלה ניסיתי
לקרב את הקהל
הרחב לרפואה-הסינית,
ועל כן השפה
אינה מקצועית,
ונושאי
המאמרים
נבחרו בהתאם.
לכל המעוניין במאמרים ברמה מקצועית ברפואה-הסינית, הנני מציע לקרוא את המאמרים בשפה האנגלית המופיעים, כאמור, בעמוד הבית.
להלן רשימת המאמרים המופיעים בדף זה:
מאת:
שמואל הלוי Ph.D
מומחה לרפואה סינית
(המאמר
נכתב למגזין
מקומי בשנת 1989)
בשנים
האחרונות
עדים אנו
להתגברות
הפולמוס בארץ,
בעד או נגד
האקופונקטורה
בפרט, הרפואה
הסינית בכלל –
בקונטקסט של
מעמד הרפואה
החלופית בארץ.
כל זאת עקב
נהירה גוברת
והולכת של
ציבור רחב
מאוד בארץ
לחפש פתרונות
רפואיים
במסגרת
שאיננה
קונבנציונאלית.
רבות
נכתב כבר על
הרפואה
הסינית. לצערי,
חלק גדול
מהנכתב
והנאמר לא רק
שאינו תואם את
המציאות, אלא
שהוא גובל
בשטויות לשמן.
הנטייה
הבולטת היא
לערב את
הרפואה
הסינית שהיא,
לפחות בסין,
שיטה רפואית
כוללת העומדת
בזכות עצמה,
ונלמדת
במכללות
אקדמאיות
כחמש שנים –
בכל מיני
טכניקות
רפואה עממיות,
מעין "רפואת
סבתא",
הנפוצות בסין
וזוכות
לפופולאריות – רחוב
גדולה.
כאדם,
אשר פרט
ללימודים
במערב במסלול
לקבלת
דיפלומה
ברפואה סינית,
עבר גם התמחות
יסודית בסין
הלאומנית,
חורה לי לקרוא,
חדשות לבקרים,
מאמרים
כביכול
מדעיים, הבאים
לקטול ולשים
ללעג את אחת
משיטות
הרפואה
היעילות
והמופלאות
ביותר שיצר
האדם מעודו.
הרפואה
הסינית , על
מכלול
הטכניקות
המצויות בה,
נותנת תשובה
חד –
משמעית
למחלות רבות,
אשר הרפואה
המודרנית לא
רק שאינה
מסוגלת
להתמודד עמן
בצורה סבירה,
אלא אף תוקפת
אותן באמצעים,
הגורמים
לעיתים סבל רב
לחולה. רבות
נכתב על כך,
שהרפואה
הסינית איננה
"מדעית". אכן,
בהתאם
לקריטריונים
שהתפתחו
במערב, הרפואה
הסינית איננה
מדעית. רפואה ”מדעית"
היא רפואה,
המסוגלת
לעמוד בניתוח
של סיבה
ותוצאה לפי
אותן אמות
מידה,
המקובלות על
המדע, הבוחן
אותה. מאחר
ומרבית הנחות
היסוד,
הקיימות
ברפואה
הסינית, עליהן
מבוססות
טכניקות
הריפוי
השונות, אינן
בעלות
מקבילים
באנטומיה
ובפיזיולוגיה
המודרניים,
הרי שאפילו
טרמינולוגיה
משותפת אינה
בנמצא בין שתי
הגישות, לא כל
שכן הבנה או
אהדה.
למרות
זאת, הפלא ופלא,
לאחר דיקור
בעזרת שש
מחטים דקות
כשערה, ניתן,
בשני טיפולים,
לרפא אצל ילד
דלקת כרונית
בת מספר שנים
בגתות האף. וכך,
למרות הנטייה
הכפייתית-כמעט
של הרפואה
המודרנית,
להתנהג כבת-יענה
בכל הנוגע
לשיטות רפואה
"אחרות", החלו
חוקרים שונים
בעולם המערבי
לחקור, בצורה
מקצועית
ורצינית, את
הרפואה
הסינית.
ניסיונות אין
ספור נעשו,
למשל "לגלות"
את אותן
מסילות
אנרגיה
נסתרות,
הסובבות בגוף
ומעבירות
אנרגיה בין
האיברים
הפנימיים
לשטחו
החיצוני של
הגוף. עד היום
לא גילו שום
מבנה אנטומי,
המוביל
אנרגיה מאזור
הרקה ועד לכף
הרגל. יחד עם
זאת, כל
אקופונקטוריסט
בעל מספר שנות
ניסיון, או
חולים שעברו
חוויה זאת
יודעים,
שדקירה במחט,
בחלק התחתון
של הגוף, למשל,
גורמת במקרים
רבים למעין "הקרנה",
או "זרם"
בחלקי גוף
מרוחקים משם,
המוזנים
אנרגטית על
ידי אותה
המסילה.
עם
זאת, לא נכון
יהא לומר, שעד
עתה לא הניבו
מאמצי
החוקרים פרי:
לפני כעשר
שנים התגלה
במחקר, שערכו
חוקרים
באנגליה על
שפנים (ואחר-כך
אושר במחקרים
על בני אדם), כי
דיקור
בנקודות
אקופונקטורה
בגוף גורם
להפרשת
חומרים,
הנקראים
אנדורפינים,
מהמוח למחזור
הדם. חומרים
אלה, הדומים
בהרכבם הכימי
למורפינים,
הינם
הורמונים
בעלי השפעה
מרגיעה
ומאלחשת
כאבים. תגלית
זו איפשרה "לדחוק"
למדע
הקונבנציונאלי
את אותו חלק
ברפואה
הסינית, אשר לו
השפעה מיטיבה
על חולים,
הסובלים מכאב.
כתוצאה
מתגלית "מרעישה"
זו (שהסתברויותיה
היו ידועות
בסין כבר לפני
3,000 (!) שנה), החלו אט-אט
בתי חולים
שונים, גם בארץ,
לאמץ טיפולים
בדיקור סיני
במחלקות הכאב.
מבלי להכנס
כאן לרמת
הכשרתם של חלק
מן הרופאים
העוסקים
באקופונקטורה
במחלקות
הטיפול
בכאבים, הרי
שגילוי
האנדורפינים
לא נתן עדיין
תשובה מספקת
להרבה שאלות:
א)
מדוע דיקור,
בנקודה
מסוימת ביד
מחליש כאב
בשיניים ולא
בגב התחתון?
ב)
מדוע
לקומבינציה
מסוימת של
נקודות דיקור
יש השפעה טובה
יותר
מקומבינציה
אחרת?
ג)
מדוע שיטת
מניפולציה
מסוימת במחט
גורמת לאלחוש
מהיר יותר
משיטה אחרת?
ד)
מדוע דיקור,
מגביר לפעמים
את עוצמת הכאב
באיזור מסוים
במקום להיפך,
ועד שאלות
רבות אחרות.
אימוצה
של
האקופונקטורה
כשיטה
לאילחוש
כאבים, עקב
תגלית
האנדורפינים
טרם נתנה
תשובה, ולו
חלקית, על
השפעותיה
הרבות
הנוספות של
האקופונקטורה
על גוף האדם.
המטפלים
בשיטה זו, לפי
אותם
העקרונות
והטכניקות
הנהוגים
ברפואה
הסינית
המסורתית,
נותנים, למעשה
מענה, כמעט לכל
הפרעה
בבריאות הגוף.
לעיתים המענה
הוא חלקי בלבד,
כאשר מדובר
במקרים בהם
השינוי
ברקמות הגוף
הוא בלתי הפיך,
ובמקרים רבים –
ריפוי מושלם.
התוצאות
הדרמתיות
ביותר מושגות
דווקא במחלות,
הקשורות עם
דלקות. החל
מדלקת בדרכי
הנשימה (סינוסים,
גרון,
סימפונות וכו'),
וכלה בדלקות
אחרות בגוף,
כמו שלפוחית
השתן, או אפילו
דלקות בגידים,
כתוצאה
מחבלות ספורט.
במקרים כאלה,
במיוחד אם
הטיפול ניתן
בסמיכות
להופעת הבעיה,
הריפוי הוא
מושלם ומיידי,
ללא שום צורך
בנטילת
אנטיביוטיקה
או אמצעי עזר
אחרים.
פרט
לכך, מטפלת
הרפואה
הסינית,
בהצלחה רבה, גם
במחלות
תפקודיות
שונות: מחלה
תפקודית
יכולה להיות
נזלת כרונית,
או הפרעות קצב
לב ממקור
שאינו אורגני.
הפרעות
תפקודיות
נוספות
יכולות להיות
בעיות עיכול
שונות, כמו
שלשולים
כרוניים, או
עצירות, צרבות
או בחילות, או
גזים בדרכי
העיכול
ואפילו מחלות
קשות כדלקות
כרוניות
מדממות של
המעי הגס, אשר
גם בהן, לעיתים
קרובות מושג
ריפוי מושלם.
במחלות
עור רבות מאוד
מטפלת הרפואה
הסינית
ביעילות
העולה עשרות
מונים על
הטיפול
השמרני
הקונבנציונאלי.
במחלות אלו,
משלבים בדרך
כלל טיפול
בדיקור, או
צמחי מרפא,
המיועדים
לטפל במקור
המחלה (הפנימי
- לפעמים), וכן
במשחות שונות
ממקור צמחי
ומינרלי,
שמרשמים שלהם
עברו את מבחן
ההיסטוריה
במשך מאות
רבות של שנים.
אולם,
אין ספק
שההצלחה
המהממת ביותר
של הרפואה
הסינית היא
הטיפול
בילדים.
ביצורים
קטנים אלה, אשר
הכל זורם
בגופם בערנות
וחיוניות
רבים יותר
מאשר אצל
מבוגרים, מגיע
אחוז ההצלחה
בטיפול
במחלות
השונות ליותר
מ – 90% (!!) גם מחלות
קשות מאוד
כשיתוקים,
הפרעות
מוטוריות
רציניות (שאינן
מולדות), דלקות
חוזרות
ונשנות, אסטמה
ועוד רבות
אחרות –
מגיבות בצורה
מדהימה
לדיקור הסיני,
ולשימוש
בצמחי מרפא,
שנבחרו
בקפידה.
לרשות
הרפואה
הסינית
עומדות
טכניקות
ריפוי רבות
ומגוונות. על
שיטת הדיקור
במחטים לא
נרחיב את
הדיבור, שכן
רבות נאמר
ונכתב עליה. עם
זאת, קיימות
שיטות נוספות,
אשר רוב
הציבור אינו
מודע לקיומן.
העיקרית שבהם
היא הרפואה
ההרבלית –
הריפוי בעזרת
צמחי מרפא. ענף
רפואה זה כולל
בתוכו אי-אלה
אלפים של צמחי
מרפא, או
חומרים ממקור
מינרלי, או
מהחי. קיימים
כמה אלפי
ספרים, שנכתבו
בסין, במרוצת
הדורות, ובהם
מקוטלגים
צמחים אלה לפי
שמם הבוטני (או
העממי), איזורי
גידולם וכן
עונת צמיחתם
ופריחתם, אילו
חלקים בהם
משמשים
לרפואה, דרכי
הכנתם ועוד.
בנוסף לכך,
קיימים אלפי
מרשמים, בהם
מופיעים
צירופים
שונים של
צמחים
וחומרים, כאלה
או אחרים,
היוצרים
השפעות
מסוימות בגוף
לטיפול במצבי
מחלה שונים.
הרופא
ההרבליסט
הסיני
המקצועי חייב
להכיר
מינימום של כ- 150
מרשמים שונים
לטיפול
בסינדרומי
מחלה נפוצים.
הטובים
שבהרבליסטים (שבדרך
כלל הם הזקנים
שבהם…),
מכירים כמה
אלפי צמחים
ומרשמים. גם
הרופא
האקופונקטוריסט
המקצועי חייב
להכיר בדיוק
מירבי לפחות כ-
300 נקודות
דיקור שונות
בגוף, על
מיקומן
האנטומי (בדיוק
של סיכה …),
על השפעותיהן
הסביבתיות
והמערכתיות,
ועל סיכוני
השימוש בהן.
כמו כן, חייב
הוא ללמוד
ולהכיר כ- 300
צירופי
נקודות שונים
לטיפול
בסינדרומי
מחלה קלאסיים.
חלק
אחר ונכבד של
הרפואה
הסינית כולל
תרגילי נשימה
והתעמלות
מיוחדים,
שיטות
מניפולציה
פיזיקליים
החל ממסאז'
סיני – טווינה - (המוכר
בשמו היפאני:
שיאטצו), וכלה
במתן עזרה
ראשונה
כהחייאה,
החזרת עצמות
למקומן, קיבוע
שברים ונקיעות
וכו'. רופא
סיני מכובד
עוסק, כמובן,
גם בדיאטטיקה.
שלא כמו
הדיאטטיקה
המודרנית, או
הטבעונית, או
אחרות, עיקר
הדגש מושם
בדיאטטיקה
הסינית על
ההשפעות
האנרגטיות של
המאכלים
השונים, הבאות
לידי ביטוי
בטעמים (חריף,
מתוק, מלוח,
חמוץ וכו'),
בצבעים,
בחלקים
השונים שלהם (שורש,
או עלים, או
זרעים) וכן
בשילובים
ביניהם,
האמורים
ליצור אפקטים
אנרגטיים
מבוקרים.
רבות
נכתב כבר על
היין והיאנג,
המיקרוקוסמוס
לעומת
המאקרוקוסמוס,
חמשת היסודות
ושיטת מסילות
האנרגיה,
המזינות את
האורגניזם.
ראוי להדגיש
כי למרות
שהפילוסופיה
היא העומדת
בבסיסה של
הרפואה
הסינית, הרי
שהגישה
הטיפולית,
בעיקרו של דבר
, הינה מעשית
למהדרין.
קיימת אמנם
מגמה בקרב אלה,
שלמדו רפואה
סינית במערב
בלבד, ליחס
חשיבות יתר
לאספקטים
מיסטיים-תאורתיים,
הקיימים
מסורתית
ברפואה
הסינית. לא כן
המצב בסין.
למרות שכל
סטודנט שם
חייב להיות
בקיא גם
בהתפתחותה
ההיסטורית של
הרפואה
הסינית, וזה
כולל יסודות
מיסטיים
שונים, הרי
שהדגש מושם
היום בסין אך
ורק על
טכניקות
טיפול וגישות,
שעברו ניפוי
מדוקדק
בחמישים שנה
האחרונות, מכל
הסממנים
שאינם עומדים
במבחן
ההיגיון
והניסיון
הסבירים. יחד
עם זאת, מאחר
והתיאוריה,
העומדת ביסוד
הרפואה
הסינית
מושתתת על
ניסיון חיים
עשיר ותצפית
מדוקדקת בת
דורות רבים
מספור על
התהליכים
המתקיימים
בגוף האדם
בשלבי חייו
השונים, הרי
שתיאוריה זו
נמצאת עומדת
במבחן
המציאות גם
בימינו אנו,
והיא משמשת, גם
היום, כנקודת
מוצא לאבחנה
ולטיפול
ברפואה
הסינית.
ברור
מאליו,
שיסודות,
שהונחו לפני
דורות כה רבים,
שהחיים עצמם
ולא המעבדה
הסטרילית הם
שהרו אותם,
אינם ולא
יכולים להיות
מדעיים, לפי
אמות מידה
מודרניים.
למרות זאת,
הקטגוריה,
לפיה נסווג
יסודות אלה,
אין לה ולא
כלום עם
יעילותם או
חוסר יעילותם.
בסיכומו של
דבר, התוצאות
הן שמדברות,
והן שתגרומנה
להכרה או לאי
ההכרה של
הרפואה
הסינית כשיטה
רפואית תקפה.
בשנים
האחרונות
טיפלתי
בעשרות ילדים,
הסובלים
מדלקות בדרכי
הנשימה, או
הפרעות נשימה
אחרות. מחלות
אלו כוללות:
דלקת סינוסים,
נזלת כרונית,
דלקת
סימפונות
כרונית או
אקוטית, אסטמה
ודלקת ריאות
כרונית. אחוז
ההצלחה עומד
על 95 אחוז
בילדים,
שהשלימו את
הטיפולים
כנדרש (עד, בדר"כ
מקסימום של
חמישה עשר
טיפולים). ראוי
לציין,
שמרביתם
מגיעים
לטיפול לאחר
שנואשו
מהבראה בדרכי
הטיפול
הקונבנציונאלי,
כך שאחוז
ההצלחה לו אני
טוען מקבל
תוקף משמעותי.
בל יטעה הקורא
ויפרש את
הפיסקה שלעיל,
וכן את תיאור
המקרים להלן,
כדברי רהב,
האמורים לפאר
את כשרונותיי.
אחוזי הצלחה
אלה הינם
מקובלים
לגמרי בכל
המרפאות,
העוסקות
ברפואה סינית
לשמה. קיימת ,
כמובן, גם
ספרות
סטטיסטית
מקצועית מסין,
הדנה בטיפול
במחלות שונות
בעזרת הרפואה
הסינית. לצערי,
ספרות זו מעטה
מאוד, עקב
הקושי בתרגום
מסינית
לאנגלית. וגם
מהמעט שקיים
משתדלת
הרפואה
המודרנית
להתעלם – מעשה בת-יענה.
ר.ג.
- ילד
בן שבע –
סבל, מזה חמש
וחצי שנים
מאסטמה קשה,
אורטיקריה (מחלת
עור) ואקזמות
בכל חלקי גופו.
הילד טופל משך
שלושה שבועות
בצמחי מרפא
סיניים בלבד,
והבריא לגמרי.
מזה למעלה
משנה וחצי אין
הוא סובל
מסימני המחלה.
ל.ש.
- בת
שבעים –
סבלה בשלושים
השנה
האחרונות
מדלקת כרונית
בשלפוחית
השתן. טופלה כל
הזמן
באנטיביוטיקה
ועברה שתי
הרחבות שופכה – ללא
תוצאות. לאחר
שלושה
טיפולים
בדיקור סיני
הבריאה לגמרי.
מזה שנתיים
אין שום התקף
חוזר. לפני
כחצי שנה החלה
לסבול מכיב
מוגלתי גדול
בשוק הרגל
הימנית.
טיפולים
באנטיביוטיקה
ומשחות
סטרואידיות
לא עזרו ול.ש.
עמדה לפני
ניתוח. היא
טופלה בדיקור
סיני וכן
במשחות
סיניות
מסורתיות משך
18 טיפולים, עד
להעלמות
מוחלטת של
הכיב.
מ.ק.
– בן 45 – סבל
מחולשות
חזקות,
התעלפויות
ותחושת קור
חזקה בגוף
במשך שנה שלמה,
לאחר טיפוס על
הר גבוה
בשוויץ. לאחר
שטופל שבע
פעמים בדיקור
סיני נעלמו
התופעות
לגמרי. בעבר,
למרות שאושפז
מספר פעמים
לבדיקות,
שוחרר לביתו
ללא טיפול, שכן
הממצאים לא
העלו דבר.
ד.ב.
- בת 38 –
סבלה מפעילות
יתר של בלוטות
התריס, על כל
התופעות
הנילוות. כמו
כן סבלה
מכאבים
ראומטיים בכל
חלקי גופה.
סידרה של כ – 20
טיפולים
החזירה את
בלוטת התריס
לערכים
נורמליים. גם
הכאבים
הראומטיים
נעלמו. היום,
לאחר שנה,
נמצאת ד.ב. ללא
שום טיפול
תרופתי, אך
עורכת בדיקות
תקופתיות
לערכי הורמון
התירואיד בדם.
מ.א.
- בת 55 –
סבלה מזה עשר
שנים מפעילות
מופרעת של
בלוטת התריס
עם הפרעות קצב,
חולשות,
התעלפויות
וסימפטומים
נוספים. לאחר
כשלוש סדרות
טיפול בדיקור,
צמחים סיניים
ודיאטה נעלמו
כל
הסימפטומים.
ערכי בלוטת
התריס נשארו
נמוכים
מהנורמה ומ.א.
ממשיכה לקחת
תרופות
לאיזון –
במינון קטן
בהרבה. עם זאת,
כל הפרעות קצב
הלב והתופעות
הנילוות לא
חזרו משך
השנתיים
האחרונות.
ב.ג.
- בת 48 –
אחות במקצועה,
סבלה מגלי חום
חזקים
ותדירים אחת
לחמש דקות
בממוצע, מאז
שעברה ניתוח
לכריתת רחם.
גלי החום כללו
הזעה פתאומית
ופעימות לב
מוגברות. לאחר
שבעה טיפולים
בדיקור נעלמה
התופעה
לחלוטין. מזה
שנתיים לא
סבלה מגלי חום
או סימפטומים
נילווים.
א.מ.
- כבת 40, צ.ל.
– בת 36, ע.מ.
–
בת 28, ד.ח. – בת 37 – הן
ארבע נשים
שטופלו
בשנתיים
האחרונות
בעקרות משנית.
ארבעתן הרו
וילדו והינן
היום אמהות
לתינוקות. עוד
אשה, צ.ע. – בת 36 –
סבלה גם היא
מעקרות משנית,
היא טופלה
בדיקור סיני
ונמצאת היום
בחודש השמיני
להריונה, אצל
שתיים מהנשים
טופלו גם
הגברים
במקביל.
צ.ל.
- בת 37,
בשבוע ה-32
להריונה היה
עוברה בתנוחה
הפוכה ברחם (מצב
"בריץ'"). נאמר
לה כי תיאלץ
לעבור ניתוח
קיסרי. היא
טופלה בדיקור
ולאחר שני
טיפולים
התהפך העובר
למצב נורמלי. צ.ל.
ילדה בלידה
רגילה, שעברה
ללא כל
סיבוכים.
ח.ש.
–
בת 23 – אובחנה
כסובלת מטרשת
נפוצה (מ.ס.) היא
אושפזה בבית-חולים
וקיבלה טיפול
סטרואידי
מסיבי. בבואה
אליי סבלה
מנימול קשה
ותפקוד
מוטורי ירוד
מאוד בכל צד
גופה הימני.
רעידות גפיים,
חולשה חזקה
ונימול בלשון.
לאחר שחרורה
מבית-החולים
קיבלה 45 מ"ג
קורטיזון
ליום. ב – 16
פגישות
רצופות, מ- 10
לאפריל 1988 ועד 13
ליוני 1988,
צומצמה
בהדרגה נטילת
הקורטיזון עד
להפסקתה
המוחלטת. בסוף
סדרת טיפולים
זו נעלמו כל
סימני המחלה.
לא
אלאה את הקורא
בדוגמאות
נוספות, שכן
מגמת אלו
שהובאו הייתה,
להדגיש את
המיגוון הרחב
של הבעיות,
המטופלות על
ידי הרפואה
הסינית מחד,
ולאושש את
טיעוניי
שייתכן
ונשמעים
מוגזמים,
מאידך. אין
צורך לציין,
כמובן, שכל אחד
מהמקרים
שתוארו לעיל
עומד מאחורי
שם, כתובת
וטלפון,
למדענים
שירצו אולי
יום אחד, לחקור
בעניין עד
גמירא.
על
אף שנשמעת,
קרוב לודאי,
ביקורתיות
רבה נגד שיטות
הרפואה
המודרניות
מבין השיטין
של מאמר זה,
ראוי לציין
שגם בי כפרט,
וגם אצל
הרפואה
הסינית בסין,
קיימת הערכה
עמוקה
להישגיה של
הרפואה
המודרנית
במערב. הישגיה
של הכירורגיה
המודרנית הן
מעבר לכל שבח (כאשר
היא נערכת,
כמובן, באין
ברירה
טיפולית אחרת),
שיטות הבדיקה
והאיבחון גם
הם יעילות
מאוד ומצילות
לעיתים
קרובות חיי
אדם. גם תרופות
כימיות,
לפרקים, הינן
ללא תחליף.
ייתכן, עם זאת
שהישגיה של
הרפואה
המודרנית, הם
גם בעוכריה.
המיכשור
והתחכום הרב
יוצרים,
לעיתים
מזומנות, מרחק
רב בין החולה
לרופא,
והופכים
לעיתים את
החולה
לסטטיסט,
המתרוצץ ללא
הרף בין מומחה
למומחה.
ההתמחות
הספציפית
ברפואה
המודרנית של
מומחים
למיניהם,
גורמת להם
לעיתים
להתייחס לגוף
האדם כאילו גם
הוא בנוי
מחלקות
מחלקות, כמו
בבית החולים,
ללא קשר
תיפקודי
ביניהן.
הרפואה
הסינית נעדרת
ספציפיקציה
זו, ורואה בגוף
מכלול שלם,
המתפקד
כהרמוניה, ללא
הבדל בין גוף
לנפש, וקושר
תפקודי כבד
למחלות
עיניים,
ומחלות עור
לתזונה לא
מאוזנת או
בעיות נשימה.
לסיכום,
נראה, שלמען
רווחתו של
החולה בישראל
יש צורך דחוף
לחבר בין שתי
גישות
רפואיות אלו (ואחרות
גם כן), ולאפשר
לחולה ליהנות
מהטוב שבשני
העולמות.
