עקרונות הטיפול באקנה (פצעי בגרות) בבני נוער
עפ"י הרפואה הסינית
מאת: ד"ר שמואל הלוי Ph.D.
אקנה הינה תופעה המוכרת לכולנו. שלא כמו מחלות רבות אחרות, תופעת האקנה הינה כה נפוצה בבני נוער, עד כי רבים רואים אותה כעין תופעה טבעית המהווה שלב בדרך ההתבגרות של בני נוער. הדבר, כמובן, איננו כך, ודרך זו להסתכל על הבעיה נובעת בעיקר מחוסר יכולתה של הרפואה המערבית להתמודד בצורה מוצלחת ויעילה, ללא תופעות לואי, עם בעיה רפואית זו.
יחד עם זאת, האקנה גורמת להרגשת אי-נוחות קיצונית של המתבגרים מחזותם החיצונית, תסכול וירידה בדימוי העצמי - בעיקר בתקופה בה המתבגרים מודעים בצורה קיצונית להופעתם. לעובדה זו יש השלכות על התפתחות תכונות אופי מסוימות שילוו את המתבגרים כל חייהם, בעיקר כאשר סבלו מתופעת האקנה בצורה חמורה בצעירותם.
לרפואה הסינית כלים יעילים מאד להתמודדות עם כל מחלות העור בכלל, ועם תופעת "פצעי הבגרות" בפרט. תופעות של אקזמות קשות בכפות הידיים, אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) ומחלות עור רבות נוספות, ניתן במקרים רבים לרפא לחלוטין בעזרת טיפול במחטים סיניות, ולעתים אך ורק בעזרת מרשמים של צמחי מרפא סיניים. גם תופעת האקנה נופלת בקטגוריה זו, ובמקרים רבים ניתן לשים קץ לבעיה בעזרת שימוש בצמחי מרפא בלבד. במקרים קשים במיוחד, נדרש גם השימוש בדיקור סיני.
העיקרון המנחה להצלחת הטיפול הוא בעיקר זמן התחלת הטיפול. ככל שהמתבגר יגיע במועד מוקדם יותר לטיפול בתופעה, כך עולים הסיכויים להחלמה מלאה ממנה. במקרים קשים במיוחד, או במקרים של acne vulgaris 1 אשר הופיעו לפני זמן רב (מס' שנים בדר"כ), ניתן יהיה להגיע להטבה סימפטומתית בלבד, לרוב ניכרת, אך ללא ריפוי מוחלט של הבעיה.
עפ"י הרפואה המערבית, האקנה הינה תופעה הנובעת ביסודה מחוסר איזון הורמונלי בגיל הבגרות. ייצור מוגבר של אנדרוגנים (טסטוסטרון ואסטרוגן) גורם להבשלת יתר והתנפחות של תאי pilosebaceous glands, תאים המפוזרים בעיקר באזור הראש והפנים (אך לא רק), ואשר מלאים בנוזל שמנוני אשר פורץ החוצה מהם כאשר הם מודלקים וגדלים בצורה ניכרת. עקב תפיסה זו, הטיפולים העיקריים הניתנים ברפואה המערבית לאקנה, מבוססים בעיקר על טיפול אנטיביוטי ו/או הורמונלי. טיפול אנטיביוטי אמור להדביר את המיקרואורגניזמים הצומחים על בסיס תאי הפילוסבקום האמורים, וכך להפחית את המצב הדלקתי המתפתח עליהם ומחמיר אותם. הטיפול ההורמונלי אמור לאזן את "ההתפרצויות" ההורמונליות האופייניות לגיל הנעורים, וכך להפחית גם את הגודש של התאים המפרישים את המוגלה המצטברת בפצעוני הגרות.
הטיפולים האלה, לצערי, די מוגבלים ביעילותם - אשר גם כאשר היא קיימת הינה סימפטומתית בלבד. דא עקא, תופעות הלואי שלהם אינן קלות בדר"כ, והשפעתם על הבריאות הכללית של המתבגרים (לטווח קצר וארוך) הינה רעה.
הרפואה הסינית, בהיותה רפואה המבוססת באבחנותיה ובדרכי הטיפול שלה על האנרגטיקה של הגוף האנושי ולא על הכימיה שלו, רואה גם את תופעת האקנה עפ"י אותן אמות מידה. גם נקודת המוצא של הרפואה הסינית בהתייחס לאקנה, קשורה להתבגרות המינית של הצעירים.
ביסוד ההתפתחות הזו קיימות שלוש מסילות אנרגטיות חשובות המגיעות לשיא התפתחותן בתקופה זו של החיים. שלוש מסילות אלה (מרידיאנים), יוצאות מאזור הכליות (אשר למעשה מהוות מקור אנרגטי עיקרי לחיי המין של האדם - בכל גיל), עוברות באזורי המין (של הגבר והאשה) ומטפסות מעלה לאזור החזה והפנים. פעילות אנרגטית רבה זו בגיל הנעורים, גורמת להיווצרות של חום פנימי רב וליצירת ליחה. החום הפנימי הזה בא לידי ביטוי לא רק בהיווצרות של מצבים תת-דלקתיים על גבי החזה והפנים, אלא גם בצורת ההתנהגות של הצעירים. להט הנעורים, אימפולסיביות יתר, מצבי רוח קיצוניים המאופיינים בשינויים מהירים, ועוד. כדרכו בטבע, החום מטפס כלפי מעלה, קרי: לעבר החזה, הגב העליון והפנים. בדרכו מעלה, נושא החום (או משנע כלפי מעלה) עודפי ליחה המצויים בגוף - גם הם תופעה אופיינית להתפתחות ולהבשלה המינית - ומשקיע אותם בפנים. מצב זה של התרכזות עודפי חום וליחה באזור הפנים (ולעתים, כאמור, באזור החזה והגב העליון), גורם בהכרח לסטגנציה (קיפאון) בזרימת הדם והאנרגיה באזורים אלה. סטגנציה זו גורמת להיווצרות הפצעונים, להפרשת המוגלה ולשגשוג של מיקרואורגניזמים פתוגניים במקומות אלה. שגשוג זה של מיקרואורגניזמים מזיקים ב"שלוליות" עכורות אלה, גורם להחמרה בדלקת ולמראה הלא-סימפטי של פנים מחוטטות מלאות פיצעונים אדומים ומפרישי מוגלה.
כפועל יוצא של ראיה זו, הרפואה הסינית מכוונת את הטיפול בתופעת האקנה ישר לשורש הבעיה. הפחתה משמעותית של החום הפתוגני הנוצר במסילות האנרגיה המובילות לפנים, וכן הפחתה של הליחה הנוצרת בגוף כתוצאה מההתפתחות המינית של המתבגרים, ושל זו הנוצרת מצריכת צרכי מזון מגבירי ליחה בגוף. טיפול במרשמים של צמחי מרפא מתמירי ליחה ומורידי חום, גורמים בדר"כ להפחתה משמעותית במצב הדלקתי הבסיסי הגורם לסטגנציה האנרגטית באזורי האקנה. צמחים אלה, וכן מרשמים המיועדים בעיקר למטרה זו, קיימים ברפואה הסינית הקלאסית מזה מאות רבות של שנים. להצלחתם הקלינית אין עוררין, כמו גם לבטיחותם הרפואית. הבעיה העיקרית היא בהשגתם בשוק החופשי. רופאים סיניים מקצועיים יודעים בדר"כ היכן ניתן להזמין ולקבל מרשמים אלה בצורות שונות: צמחי מרפא בצורתם הטבעית להכנת מרתחים, גלולות קטנות העשויות מאבקה מרוכזת של צמחים אלה, או אבקה מרוכזת של הצמחים האמורים.
גם הטיפול בדיקור שואף להשיג בדיוק את אותן מטרות של שינוי אנרגטי בגוף המתבגרים. דיקור בנקודות מסוימות בגוף, מסוגל להוריד משמעותית את הגודש של החום והליחה הנוצרים בפנים, להמריץ שם את מחזור הדם והזרימה האנרגטית, ולהשיב לעור את גמישותו, חיותו ונקיונו הבסיסיים. הפעלה נכונה של המחטים ובחירה מושכלת של נקודות הדיקור (אשר ברובן נמצאות דווקא על הגפיים ולא על הפנים), מפזרת את הסטגנציה האנרגטית הקיימת על הפנים אצל חולי האקנה, ומאזנת את נוזלי הגוף. עקב פיזור והמרצה אלה, נעלמים המיקרואורגניזמים המתרבים בחופשיות במוקדי הדלקת, שכן הסביבה מפסיקה להיות אוהדת עבורם. זו הדרך הטובה והבטוחה ביותר לטיפול במוקדי דלקת, ושונה, כמסתבר, תכלית שינוי מזו המוצעת ע"י הרפואה המודרנית - קרי, תקיפה ישירה של החיידקים בעזרת אנטיביוטיקה.
בהיותי דוקטורנט לרפואה סינית, לפני למעלה מ-30 שנה, שמעתי אנלוגיה מקורית ומעניינת מפרופסור סיני בנושא זה בדיוק. ד"ר ג'והן שן - אז בן 75 שנה - היה אחד מהרופאים הסיניים המוערכים והידועים ביותר במערב (ובהונג-קונג). תהילתו חצתה גבולות, ויכולתו הדיאגנוסטית היתה מעוררת השתאות והערצה. באחד הסמינרים בהם השתתפתי ושמעתי מהרצאותיו, נשאל ד"ר שן מה, לדעתו, ההבדל העיקרי בטיפול במחלות בין הרפואה המערבית המודרנית לבין הרפואה הסינית. ד"ר שן הרהר רגע ואמר: "תאר לעצמך כי גנב פורץ בחשכת לילה לביתך. אתה נם בקומה העליונה עם רעייתך, ושומע באישון לילה רעשים בקומה התחתונה. אין ספק בליבך כי גנב חורש-רע מסתובב שם ומהוה סכנה לשלום בני-ביתך ולדברי הערך שלך. בחישוב מהיר, קיימות בפניך שתי אופציות. אחת, לרדת למטה עם האקדח, לירות ב: son-of-the-bitch (כך במקור...) ולשים קץ לסיכון המיידי. אם תבחר בדרך זו, אמנם הסכנה המיידית תבוא על פיתרונה, אך מיד תצוצנה בעיות קשות אחרות: דם על פני כל הדירה, המשטרה תבוא ותצטרך אולי להאסר - וגם, אולי, קרובי הגנב יחפשו נקמת-דם.האופציה השניה העומדת בפניך, אתה יכול להקים רעש ומהומה בקומה העליונה, לצעוק: גנב!! גנב!! וכו'. במקרה זה, סביר שהגנב יבהל, ימלט על נפשו - וגם כך הבעיה נפתרה באופן מיידי. יתרה מזו, בדרך זו אין דם על הרצפה, אין שערוריות במשטרה - ולא פחות חשוב, אין ביקורים נוספים מצד קרובי המשפחה של הגנב. הבעיה היחידה שנשארה היא למצוא מנעול טוב יותר ולדאוג לאבטחה טובה יותר של הדירה...".
האנלוגיה כאן ברורה. בעוד הרפואה המודרנית פיתחה כלים חזקים להתמודד עם חיידקים מחוללי מחלה באופן ישיר, קרי אנטיביוטיקה ו/או חומרים אחרים, הרפואה הסינית מכוונת את הטיפול להשבת האיזון ההומוסטטי בגוף - איזון שלא מאפשר התרבות של מחוללי מחלה.
אחת מדרכי הטיפול החשובות ביותר ברפואה הסינית, הינה חינוך המטופלים לדרך חיים, מנהגים ותזונה המתאימים לאופי הספציפי הבריאותי של פלוני. ושוב, בניגוד לרפואה המערבית שכל מה שבריא - בריא לכולם, ומה שאינו בריא - אינו בריא לכלל הציבור, אין הדבר כך ברפואה הסינית.
האבחנה הרפואית הסינית קובעת "פרופיל" אנרגטי לכל מטופל, ועל סמך פרופיל זה מחנכת את אותו מטופל באשר לדברי המזון המומלצים (או האסורים) עליו, דפוסי התנהגות (כמו חיי מין, שעות עבודה או פעילות גופנית וכיו"ב), והמלצות אישיות אחרות.
גם בטיפול באקנה אין הדבר שונה. חלק חשוב בטיפול מהוות המלצות לתזונה המתאימה למחלה זו אצל חולה מסוים, כמו גם לחיי מין או דפוסי התנהגות אחרים. לדוגמא: מאכלים כמו דברי חלב, שוקולד, דברי מתיקה, פירות מרובים, משקאות מתוקים וכו' נתפסים כמייצרי ליחה מרובה בגוף, ליחה המוסיפה לעומס הקיים ממילא במצבי האקנה הנפוצים. משקאות חריפים, אוכל מטוגן, קפה, אוכל חריף במיוחד - נתפסים כמייצרי חום אנרגטי רב, חום המוסיף על זה הקיים ממילא בגוף המתבגרים הלוקים באקנה.
יחד עם זאת, קיימים לעתים מקרים של חולי אקנה אשר הסטגנציה הנוצרת על פניהם מאופיינת דווקא בקור - ולא בחום פתוגני. מתבגרים אשר מחזור הדם והאנרגיה אצלם חלשים מידי, כאלה הנוטים לסבול מקור, לחץ דם נמוך, חיוורון, רצון רב לישון ולנוח ואשר מתעייפים בקלות במאמץ גופני, אצלם כמובן הסיפור שונה. מתבגרים אלה יקבלו טיפול מעורר וממריץ, צמחים מחוללי אנרגיה לעומת מפחיתי חום, וגם ההמלצות התזונתיות לגביהם תהיינה שונות. עליהם לאכול דברים חמים כמו מרקי ירקות המכילים תבלינים כמו פלפל אדום, ג'ינג'ר, בצל, שום וכד'.
כאמור, אין כללי תזונה או התנהגות המתאימים לכל החולים, אלא טיפול פרטני המבוסס על אבחנה אישית, גם כאשר המחלה היא לכאורה אותה המחלה.
סימוכין:
1. http://acumedico.com/acneheb.htm
