הטיפול בילד החולה –

לפי עקרונות הרפואה הסינית

 מאת: שמואל הלוי Ph.D

בשנים האחרונות עדים אנו לכך, שילדים רבים אינם מגיבים לטיפול האנטיביוטי אותו הם מקבלים במצבי מחלה. במילים "אינם מגיבים" הכוונה היא – אינם נרפאים מהמחלה בה הם לוקים. במקרים רבים אנו רואים ילדים, המקבלים מנות רבות של אנטיביוטיקה, מסוגים שונים, בזו אחר זו – והתוצאה היא בד"כ חיסול הסימפטומים האקוטיים (חריפים), ונפילה למצב של סימפטומים כרוניים. הסיבות לכך הן בד"כ שתיים:

 א)               חשיפה מרובה לאנטיביוטיקה, שמקורה במצרכי מזון מהחי (מוצרי חלב, בשר, ביצים, וכד'), שכן חיות, המגודלות היום לצרכי שחיטה, חליבה וכו' מקבלות כמויות גדולות מאוד של אנטיביוטיקה (במחקר מסויים שנערך בארה"ב, מצאו בחלב לשתייה שרידי אנטיביוטיקה בכמות הגדולה פי שלוש מהתקן).

 ב)                נטילה של תרופות אנטיביוטיות בכמות מופרזת, הניתנת כמרשם ע"י רופאים רבים בשל מחסור בשיטות- מרפא אחרות להתמודד עם מחלות ילדים.

 כתוצאה מחשיפה מתמדת זו לאנטיביוטיקה, חלה הפרעה בהתפתחות מערכת החיסון העצמית של הילד, ומכאן הנטייה של ילדים רבים לחלות, חדשות לבקרים, בהצטננויות, שפעות, דלקת גתות-האף (סינוסיטיס), דלקת סימפונות (ברונכיטיס), אסטמה, אלרגיות למיניהן, דלקות שקדים וכו'. מחלות אלו ראשיתן, ברוב המקרים, בגורם מחלה חיצוני (שינוי במזג אויר, רוח, לחות וכד'), או בהדבקות חוזרת ונשנית מילדים אחרים – כאשר הסיבה העיקרית הינה כושר חיסון עצמי לקוי.

 הרפואה המערבית המודרנית רואה את סיבתן של המחלות שהזכרנו לעיל בד"כ במחולל מיקרואורגניזמי כלשהו, ההופך להיות פעיל ומתרבה במהירות מסחררת באזור מסויים בגוף (ריאות, אוזניים, אף וכו'), לאחר שהילד נדבק בו בדרך כלשהי מאדם נגוע אחר. כפועל יוצא מגישה זו, התפתחה האנטיביוטיקה ככלי טיפול ראשון במעלה להדברה של אותם מיקרואורגניזמים. ברי לכל אחד, המכיר ולו במעט את המערכת החיסונית הפועלת בגוף האדם, שנטילה חוזרת ונשנית של אנטיביוטיקה איננה מעודדת התפתחות תקינה של מערכת שאמורה, ברוב המקרים, להתמודד בעצמה עם גורמי מחלה חיצוניים.

 המצב כיום הוא, לצערנו, שפרט לאנטיביוטיקה, אין בידי הרפואה המערבית כל דרך על מנת להדביר מחוללי מחלה מהסוג שהזכרנו. יתרה מזאת, נוכח החשיפה המרובה למנות גדולות של חומרים אנטיביוטיים, חיידקים רבים מפתחים חסינות ועמידות בפניהם, וזו אחת הסיבות שבעטיין, כאמור, ילדים רבים אינם מגיבים יותר לטיפול זה. בעיה זו, אגב, מדאיגה מדענים רבים במערב, המנבאים – לאור השימוש המופרז באנטיביוטיקה – התפתחות זן/זנים של חיידקים חסינים לאנטיביוטיקה, העלולים לגרום למגפות עד שתמצא דרך אחרת להצמית אותם.

הרפואה הסינית, הרואה באיזון או בחוסר איזון אנרגטי את הסיבה הישירה לבריאות או מחלה, רואה בשגשוגם של אותם מיקרואורגניזמים בחלק מסויים של הגוף, תוצאה של מצב מסויים – ולא סיבתו. ביסודה של הרפואה הסינית עומדת ההנחה, שהגוף הינו מיכלול מורכב של אנרגיות (כמו כל עצם אחר ביקום), המתקיימות בהרמוניה ובאיזון הדדי. הרפואה הסינית גם יודעת לתאר את מסלולן של אנרגיות אלה בגוף האדם ואת השפעתן השונה על אברי הגוף השונים. וכן, כמובן, את הפאתולוגיות (שינויים בתפקוד) האנרגטיות והתסמינים הכרוכים בהן.

 לפי גישה זו, כל שינוי ברמה הביו-כימית בגוף מותנה בשינוי אנרגטי שקדם לו. שינויים אנרגטיים יכולים להיות, לדוגמא: קור, חום, לחות, יובש וכד'. מאחר ומצבים אנרגטיים אלו קיימים במקביל מחוץ לגוף האדם, דהיינו – שינויי מזג אויר (מחום לקור, מיובש ללחות – וכיו"ב), או שינויים במיקום כמו מעבר מאזור גבוה (צפת) למקום נמוך (טבריה) וכיוצא באלו, ברי שהשינויים האנרגטיים הכרוכים בתמורות אלו, ישפיעו על גוף האדם הכפוף לפעולתם של אותם סוגי אנרגיה בדיוק.

 את הסיבה למחלה חיצונית, אם כן, רואה הרפואה הסינית כמצב בו הותקף הגוף (החלש או המוחלש) ע"י סוג אנרגיה מסויים (קור, לחות, חום וכו') בזמן מסויים, ואשר גרם לגוף סטייה אנרגטית מהאיזון בו היה שרוי קודם לכן. ברוב המקרים, הפגיעה הראשונית מתקיימת באברי הנשימה או החושים, שהם אמנם האיברים דרכם מקיים הגוף מגע עם העולם הסובב אותו.

 כאשר מתקיימת אותה הפרת איזון אנרגטית במוקד כלשהו, מיד נוצרים בעקבותיה שינויים ביו-כימיים. אחד השינויים הבולטים הינה האפשרות האנרגטית, הניתנת לחיידק (או נגיף) זה או אחר לשגשג במהירות במצע, שהפך להיות אוהד מבחינת תנאי הגידול שלו. אנו יודעים, אמנם, שקיימים מיקרו אורגניזמים היכולים להתרבות בחום, או כאלה הזקוקים לקור וללחות, או כאלה הזקוקים ללחות וחום, וכן הלאה.

 לאחר התרבותם המטאורית וכפועל יוצא מהתחזקותם, הופכים חיידקים אלה לאלימים ותוקפים רקמות בגוף האדם. כאן נכנס לפעולה מנגנון ההגנה של הגוף – וההתמודדות בינו לבין אותם מיקרואורגניזמים – היא הקובעת את עוצמתם של תסמיני המחלה (חום גבוה, פרכוסים, צמרמורות וכן הלאה).

 למרות שהשפעות אנרגטיות חיצוניות כגון אלו שהזכרנו, הינן הסיבות העיקריות והנפוצות ביותר לתחלואי ילדים, הרפואה הסינית שמה דגש לא מעט על סיבות מחלה נוספות, שבעטיין מתחוללים בגוף הילד שינויים אנרגטיים. על סיבות אלו, שבאפיין הינן פנימיות, נמנים בראש ובראשונה מה שהסינים קוראים "חמשת סוגי הרגשות" (פחד, כעס, צער, שמחה, כפייתיות).

 ילד, הנתון משך זמן ממושך לרגשות פחד, צער, כעס וכיוצא באלו, נחשף לסוג מסויים של הפרעות בזרימה האנרגטית התקינה, המחלישות אותו. כתוצאה מכך, הופך אותו לילד מועד לסוג מסויים של מחלה (תלוי בנטיותיו התורשתיות, וכן בסוג ההפרעה הרגשית שנחשף לה).

 על סיבות נוספות למחלה אצל ילדים (ומבוגרים כאחת) נמנית, כמובן, הדיאטה. בעידננו, עידן המתירנות והשפע, מקבלים הילדים יותר מידי מכל דבר. קיימת נטייה להפרזה במוצרי מזון עשירים במרכיבים, שקשה לגוף לעכל אותם (שומנים, חלבונים, סוכרים). אין צורך להתחיל ולפרט כאן את המוצרים האלו. כעיקרון, ילדינו אוכלים הרבה יותר מידי מוצרי חלב על סוגיהם השונים, יותר מידי בשרים ויותר מידי ממתקים. בנוסף לכך, מוצרי מזון רבים מאוד מגיעים לבתינו לאחר שעברו תהליכי ייצור מלאכותיים (הלבנה, הרתחה, צביעה, המתקה, המלחה וכיו"ב), שינויים שבד"כ הופכים מוצר מסויים ממזון טבעי לאיזה מוצר תעשייתי נטול אנרגיה טבעית לחלוטין מחד גיסא, ומשופע בטעם קיצוני כזה או אחר, מאידך גיסא.

 בנושא המזון ראוי להזכיר זמני ארוחות בלתי מסודרים, אכילה בחיפזון, נשנוש קבוע בין הארוחות ועוד כהנה וכהנה הרגלים רעים, הגורמים כבר בגיל הילדות לשינויים אנרגטיים ופיזיולוגיים במערכת העיכול, ההופכים בהתבגרות למחלה רצינית של ממש.

סיבות נוספות למחלה הינן חבלות למיניהן (מכות, נפילות, שבירות, נקיעות וכו'), הרעלות – בין אם הרעלות ממזון מקולקל, או חומרים רעילים עימם בא הילד במגע. עקיצות – חרקים, נחשים, עקרבים – ועוד כהנה וכהנה. סיבות אלו, האחרונות, יכולות להפוך למחלה, או אסון ממש, באם אינן מטופלות בזמן או כיאות. הזנחה של שבר, נקיעה, או מכה חזקה, עלולה לגרום לסטגנציה אנרגטית באזור הנפגע ובמשך הזמן להשפיע על הפרעת תפקודם של איברים, המרוחקים מאזור הפגיעה המקורי. מן הראוי, מאחר ואנו עוסקים במאמר זה בילד, לבחון בקצרה את ייחודו של הילד ומאפייניו, ובמה שונה הוא מהמבוגר.

 המאפיין העיקרי של הילד כאורגניזם שלם נעוץ בעצם היותו מתפתח, דינמי, צומח, המבקש בתהליך זה להגיע לפסגת הווייתו, דהיינו להתפתחות מלאה של כל מערכותיו. הדעת נותנת, שבהיות הילד יצור טבעי, שנוצר ככל יצור טבעי אחר, הרי שעליו להיות מוזן באותם אלמנטים הקיימים בטבע, ואשר מזינים ומפתחים כל יציר טבע אחר. במילים אחרות, על מנת להגיע להתפתחות אופטימלית, על הילד להיות מוזן במקורות אנרגיה טבעיים ככל שניתן. מקורות אלה, לפי התפיסה הסינית, שלושה הם:

1. אויר טוב.
2. מזון טוב.
3. אוירה רגשית מאוזנת. 

  אויר טוב מאופיין, כמובן, בניקיונו – בראש ובראשונה. אויר מזוהם, כמו זה הקיים בערים, אינו מקובל כאויר טוב מבחינה אנרגטית עבור הילד המתפתח. פרט לניקיונו, הסינים מחשיבים כאויר אנרגטי את זה הקיים באזורים משופעים בצמחייה – עצים במיוחד וכן במים. במקומות אלו האויר טעון במיוחד ב – CHI, שהוא הדומיננט האנרגטי המזין את מסילות הגוף באנרגיה. על מנת שהילד יקבל את האנרגיה החשובה מהאויר, עליו להיות חשוף לו ככל שניתן. ילד הגדל באזור של אויר צח ונקי אך סגור רוב שעות היום בבית, ואשר הוריו "מגינים" עליו בהדליקם תנורים בחורף בחדרו, או בהפעלת מזגני-אויר ביום קיץ חם, מונעים ממנו את הגירוי אותו עליו לקבל מאויר טבעי בעונת שנה נתונה, ומפריעים בכך להתפתחותו הטבעית.

 מזון טוב מאופיין בהיותו מאוזן, טבעי ונקי. מצרכי מזון מעובדים, מתועשים, משומרים וכו' איבדו חלק ניכר מאוד מאיכותם האנרגטית תוך כדי תהליך ייצורם. מזון שאיננו טבעי – לא די בכך שאינו מספק אנרגיה טבעית לילד אלא, בנוסף, מהוה בעיה למערכות העיכול של הילד, המתואמות, ככל יצור טבעי אחר, לעבד ולעכל מוצרים טבעיים בלבד. תוך כדי תהליך זה נוצרת בגוף פסולת, שבאה מחמת מאמציו של הגוף לעבד מזון לא טבעי. פסולת זו כוללת ליחה מרובה (אותה אנו רואים בהפרשות גוף שונות), רעלים שונים, שהם תוצרי פירוק של חומרים לא טבעיים רבים, הגורמים לאלרגיות ורגישויות שונות, ולמחלות עור. כמו כן, גורם מזון זה למאמץ בלתי פוסק של איברים חיוניים רבים, על חשבון תהליכים אחרים, שאמורים לתפוס מקום בגוף הילד באותו זמן. לדוגמא – עיכולם של שומנים וסוכרים רבים מצריך מאמץ קבוע של הכבד בפירוקם, אכסונם וכד', על חשבון תפקודיו האחרים כמפרק רעלים או ספק אנרגטי חשוב לגוף כולו. בנושא המזון חשוב גם להזכיר את חשיבותן של ארוחות מסודרות בזמנים קבועים, המנעות מ"נשנוש" בין הארוחות, ועוד כיוצא בזה הרגלים מגונים אחרים.

  חזרה לראש העמוד

הטיפול בילד החולה –

לפי עקרונות הרפואה הסינית

 (חלק ב')

בחלקו הראשון של המאמר התחלנו לנתח את מאפייניו היחודיים של הילד מהאספקט הרפואי, וראינו, שהשוני העיקרי בין הילד למבוגר נעוץ בעצם היות הילד אורגניזם מתפתח. עובדה זו – היות הילד יצור דינמי, בו כל המערכות נמצאות בשלבי צמיחה והתחזקות, יוצרת שוני מהותי בין אפיו האנרגטי של הילד לבין זה של המבוגר. כתוצאה משוני זה קיימים הבדלים מהותיים בין מחלות של ילדים לבין מחלות של אנשים מבוגרים. להלן נסקור בקצרה הבדלים אלה:

 א.    חום אנרגטי ‑ מעצם טבעם המתפתח מציגים הילדים חום אנרגטי גבוה יותר מאשר המבוגרים. אצל הילד רמת חילוף החומרים גבוהה יותר, הדופק מהיר יותר, וכל סך פעילותו האנרגטית (כולל התנהגותו) הרבה יותר נמרצת מאשר אצל האדם המבוגר. אי לכך, נוטה הילד, יותר מהמבוגר, לחלות במחלות חום גבוה, החל משפעת וכלה במחלות ילדים כמו אדמת, חצבת, אבעבועות וכו'.

ב.    גמישות ורגישות – עובדת היות הילד בתהליך מתמשך של התפתחות, כרוכה בסתגלנות מרובה, גמישות וחוסר נוקשות. הילד עובר בקלות מרובה ממצב קיצוני אחד למשנהו מבלי שהדבר יכניסו לטראומה. ממצב של חום גבוה מאוד, למצב של חום נורמלי, ממצב של בריאות למחלה ולהיפך. גם בהתנהגותו קיימים אצל הילד שינויים מהירים מאוד בין שמחה לעצב, כעס למחילה, רגיעה לפעלתנות יתרה.

                הילד רגיש מאוד לגירויים חיצוניים, וכתוצאה מכך שינויים במזג אויר גורמים לו לחלות בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר המבוגר. אולם, בגלל אותה עובדה עצמה, גירויים חיצוניים (כמו טיפול במחטים סיניות, שיטות מסאז' שונות וכו') – גם מבריאים את הילד בהצלחה מרובה מאוד.

ג.     מערכת העיכול ומערכת הנשימה – כבר ראינו בחלק הקודם של המאמר כי שתי מערכות אלה הינן המקור העיקרי לאספקת האנרגיה הנחוצה לגידולו של הילד. מאחר והילד זקוק אמנם לכמויות גדולות של אנרגיה על מנת להתפתח, נתונות שתי מערכות אלה בעיקר, תחת עומס מתמיד. בנוסף לכך, תפקידן של שתי מערכות אלה הוא לסנתז אנרגיה ממקורות חיצוניים (מזון ואויר), מקורות שלא תמיד מצטיינים באיכותם וניקיונם (לצערנו) – הרי שהדבר מטיל עומס נוסף על שתי מערכות אלו.

        לכן, רואים אנו בדר"כ במחלות ילדים כרוניות מעורבות רבה של מערכת העיכול ומערכת הנשימה. הדבר מתבטא במיוחד בליחה מרובה, שלשולים, כאבי בטן ומחלות כרוניות של איברי הנשימה.

ד.  תגובה מהירה לטיפול – כבר ציינו, שעקב רגישותם הרבה לסטימולציה מכל סוג מגיבים הילדים מהר מאוד לטיפול. ואכן, גם מחלות "קשות" כמו: דלקת –ריאות, סינוסיטיס אקוטי, דלקת שקדים, דלקת סימפונות, דיזנטריה – ועוד רבות אחרות, מגיבות במהירות פנטסטית לטיפול בשיטות הריפוי הסיניות. שיטות אלו, המאופיינות בכך שהן מגרות את הגוף, מעוררות אותו ולא מדכאות אותו, זוכות להצלחה קלינית טובה כ"כ אצל הילד, במיוחד לנוכח העובדה, שהילד מגיב בערנות כה גבוהה לסטימולציה חיצונית.

 ה.   צמיחה – שוני אחרון אותו נציין קשור במחלות, או ליקויים, הנובעים מהקניית הרגלים לא נכונים, או "בית-גידול" שאינו מתאים. תוך כדי תהליך התפתחותו מאמץ הילד הרגלים מרובים (מדעת או שלא-מדעת). יציבה לא נכונה, ישיבה לא נכונה, נשימה לא נכונה – הם רק חלק קטן ממכלול שלם. ישיבה משך שעות מרובות מול הטלוויזיה (או המחשב), יכולה לגרום לליקויי בריאות רבים – בין אם בעמוד השדרה או בעיניים. חוסר בפעילות גופנית, הקניית הרגלי אכילה בלתי נכונים, הרגלי שינה ויקיצה לא מתאימים, הם רק חלק קטן ממכלול עצום  שההורים חייבים לתת עליו את הדעת, אם ברצונם למנוע ליקויים העלולים להפוך למחלה של ממש. גדילה במקום שאינו מתאים ספציפית לילד מסויים – כמו אזור לח מידי, או יבש מידי, רועש מידי, או מזוהם מידי – גם דבר זה יש לתת עליו את הדעת כדי להבטיח צמיחה בריאה ושלמה לילד אותו הנכם מגדלים.      

 עקרונות הטיפול ברפואה הסינית

 כבר ציינתי בחלק הראשון של מאמר זה, כי הרפואה הסינית רואה את הפרת האיזון האנרגטי, כסיבה העיקרית למצב של מחלה. אי לכך, התמקדה שיטת ריפוי זו בטכניקות שונות, שמגמתן היא להחזיר לגוף את איזונו האנרגטי, ובכך להחזירו ממצב של מחלה למצב של בריאות. במילים אחרות, אין הרפואה הסינית מטפלת במחלות כי אם בגוף. בסוג רפואה זה אין חשיבות רבה לשמות של מחלות כמו: דלקת שקדים, סינוסיטיס, שעלת, דלקת סימפונות או שלפוחית השתן, אך יש חשיבות מרובה מאוד לאופיה האנרגטי של הסטייה שגרמה לסימפטומים הנתונים. למשל, מחלה כמו דלקת שקדים (טונסיליטיס). בעוד שברפואה המערבית מחלה זו אחת היא, ברפואה הסינית שקדים נפוחים וכואבים יכולים להיות תוצאה של מספר מצבים אנרגטיים שונים: מצב אחד יכול להיות מאופיין ע"י "חום" (סימפטומים: כאב חזק, חום גבוה, הזעה, עצירות, שיעול חזק, יבש וכואב, שתן צהוב ומועט, ועוד). סטייה אחרת יכולה להיות מאופיינת ע"י "קור" (סימפטומים: כאב חזק, חום לא גבוה, חוסר הזעה, תחושת קור או צמרמורות, שתן בהיר ומרובה, ועוד). סטייה נוספת מאופיינת כ"חום-לחות" (סימפטומים: כאב חזק, הפרשה מוגברת של בלוטות הרוק, נזלת צהובה-סמיכה ו/או שיעול מרובה ליחה, כתמים לבנים או צהבהבים על השקדים הנפוחים והאדומים, חום גבוה, הזעה ועוד).

 מיותר לציין, שכל אחת מהתמורות האנרגטיות המצוינת לעיל מכתיבה סגנון טיפול שונה. ברפואה המערבית קרוב לודאי, שלכל אחד מהסינדרומים המתוארים למעלה תינתן אותה האנטיביוטיקה. ברפואה הסינית – לעומתה – יהיה סגנון הטיפול כה שונה, כאילו שמדובר במחלה אחרת לגמרי. בכל מקרה, מגמתו של הטיפול תהיה להחזיר גם לחולה באופן כללי, וגם למוקד המחלה (השקדים – במקרה זה) את איזונם האנרגטי, ובכך לא לאפשר המשך התפתחות לאותו מיקרואורגניזם שנעשה פעיל במוקד המחלה. האיזון האנרגטי נעשה בעזרת צמחי –מרפא, או בעזרת מסאז' אנרגטי (נדבר עליו בהמשך), או בעזרת דיקור במחטים. בכל מקרה טיפול זה יהיה מיועד, כאמור, לקרר מצב של "חום", לחמם מצב של "קור", ליבש מצב של "לחות" וכו'.  

טבלה השוואתית – טיפול באנטיביוטיקה לעומת טיפול אנרגטי

שיטות הטיפול

שיטות הרפואה העיקריות ברפואה-הסינית הינן האקופונקטורה (דיקרור במחטים עדינות) וההרבליסטיקה (צמחי מרפא). בשתי השיטות גם יחד מיישם הרופא טכניקות של איזון אנרגטי. שיטה מקובלת נוספת והיא מסאז' אנרגטי, נלמדת בדר"כ ע"י ההורים ומיושמת על ידם בבית. בנוסף לכך – הנחיות דיאטטיות, תרגילי נשימה ו/או התעמלות מיוחדים נכללים גם הם ברפרטואר של הרפואה הסינית, אך משמשים בעיקר לרפואה מונעת וכדרך לחינוך החולה לדרך חיים בריאה, ולשמירה על איזון אנרגטי.

הטיפול בדיקרור או בצמחי מרפא אינו נעים. הדיקרור – מסיבות ברורות, וצמחי המרפא עקב טעמם הדוחה. יחד עם זאת, כאמור, השפעתם מבורכת, ובדר"כ מהירה מאוד. ילד החולה בסינוסיטיס חריף, או דלקת שקדים חריפה, ניתן להקל עליו באופן מיידי בדיקרור, ולרפא אותו, ברוב המקרים, בשניים עד שלושה טיפולים. ניתן להוריד חום לילדים מהר מאוד, וללא תופעות לואי, גם בדיקרור וגם בצמחי מרפא. עם זאת, טכניקות אלה, במיוחד הדיקרור, חייבות להיעשות ע"י מומחה לרפואה סינית בלבד. טיפול סימפטומטי ע"י אדם שאינו מומחה, יכול לעיתים להחמיר את המחלה אצל ילדים. למרות אופיו הלא נעים של הטיפול (בהשוואה, למשל, לבליעת כדורים בעזרת כוס מים…), רוב הילדים אינם נרתעים מלקבל טיפול זה. אפילו אלה שבכו במהלך הטיפול בדיקור, מוכנים בדר"כ לקבל טיפול נוסף. במקרים רבים ילדים שהתרגלו להירפא בשיטה זו מבקשים מהוריהם, כאשר הם חולים שוב, לקבל טיפול נוסף בדיקור – כיוון שהניסיון הראה להם, שבדרך זו הם מבריאים מהר מאוד.

גם בצמחי המרפא ניתן להבריא במהירות רבה מאוד, וללא סיבוכים. הבעיה העיקרית היא, שאין להשיג את רוב צמחי המרפא הסיניים בארץ בשלב זה, לכן, הטיפול נעשה בדר"כ בעזרת מחטים, ורק במקרים מיוחדים ניתן להזמין צמחי מרפא סיניים מחו"ל – לפי מרשם שנכתב לאחר אבחנה אנרגטית מקצועית.

חזרה לראש העמוד

הטיפול בילד החולה –

לפי עקרונות הרפואה הסינית

 (חלק ג')

בחלקים הקודמים של המאמר עמדנו על מאפייניו היחודיים של הילד כאובייקט לטיפול רפואי, כפי שהרפואה הסינית רואה זאת. כמו כן, עמדנו על הבדלי הגישות שבין המערב למזרח, הן מבחינת התפיסה העקרונית של בריאות לעומת מחלה, והן מבחינת הטכניקה הטיפולית המתבקשת מכך.

 כבר הדגשתי בחלקו הקודם של המאמר, כי ביסודו של כל טיפול בשיטות השונות העומדות לרשותה של הרפואה הסינית, חייבת להיות אבחנה ברורה. כיוון שמאמר זה, האחרון בסדרה, מעמיד לפני הקורא מספר טכניקות וצמחי מרפא לשימוש בשעת הצורך, ראוי להדגיש, שאין אמצעים אלה מיועדים להחליף בדיקה על ידי רופא. השימוש באמצעים ובשיטות הניתנים כאן ראוי שייעשה על ידי ההורים רק במקרים קלים של שפעת, הצטננות, חבלות קלות וכו' – או כעזרה ראשונה לילד לפני שיילקח לבדיקה ע"י רופא.

 בנוסף לכך חשוב מאוד, לפני שמתחילים להגיש לילד טיפול כלשהו, לעשות אלימינציה של סיבת המחלה. במקרים פשוטים כמו קלקול קיבה הכרוך בשלשולים, חום קל, הקאות וכו' – אין בכך כל בעיה, וההורים בדר"כ מודעים לגורם הבעיה. במקרה כזה יש, כמובן, לדאוג לכך, שהילד לא יצרוך יותר את אותו מצרך – לפני שמתחילים בכלל לחשוב על תרופה. במקרים אחרים יש לנסות ולברר את הסיבה למחלה, בין אם זו הדבקות, חבלה, התקררות, זיהום וכו'. נקיטה באמצעי מרפא, מכל סוג, ללא בירור חד –משמעי של הגורם למחלה, תהיה מעשה בלתי נבון, שכן במקרים רבים עלול הילד לחזור על אותה פעולה, מבלי דעת, ואנו נמצא את עצמנו מטפלים חדשות לבקרים באותה בעיה, מבלי שנצליח לרפא את הילד.

טיפול בעזרת עיסוי

 הטיפול בשיטת המסאז' הסיני שונה בעיקרו מהמסאז' אותו מבצעים במערב. בעוד שבמערב הדגש הוא על עיסוי של קבוצות שרירים, גידים ושלד, הרי שהמסאז' הסיני מתבצע ברובו על מסלולים אנרגטיים (מסלולים בהם זורמת האנרגיה – CHI). כמו כן מפעיל המסאז'יסט הסיני לחץ על נקודות ספציפיות לאורך מסלולים אלה – הן נקודות האקופונקטורה המפורסמות. עיקרו של טיפול זה הינו, כפי שציינתי במאמרים שקדמו, הוא להמריץ – או להחליש – זרימה אנרגטית במוקד מסויים בגוף, ובכך לרפא מצבי גודש, דלקת או ניוון.

 מאחר שלרוב ההורים במערב מוכרות סטרוקטורות אנטומיות יותר מאשר אנרגטיות, הרי שאין מניעה להשתמש במסאז' אנטומי בעיקרו אצל הילד, כאשר הבעיה ברורה להורה. בעיה כזו יכולה, למשל, להיות כאבי בטן כתוצאה מעצירות. במצב כזה ניתן לבצע מסאז' עדין על הבטן של הילד בכיוון תנועתו של המעי הגס (מימין לשמאל). או מקרה אחר, כמו התכווצות שרירים במקום כלשהו בגוף, ניתן לרפא בעזרת עיסוי של אותו שריר שהתכווץ בעזרת שמן קמפור או מנטול כלשהו. "פטנטים" אלה מוכרים כמעט לכל הורה, שהתנסה בחוויה המרנינה של גידול ילדים. אנו, בשורות הבאות, נתרכז במספר שיטות ייחודיות לרפואה הסינית.

 חום

 בעיה זו, הנקראת חום, הינה קרוב לודאי המטרד הנפוץ ביותר, ובדר"כ המפחיד ביותר, בו נתקלים ההורים, בתדירות הגבוהה ביותר במשך שנות גידולו של הילד. ברובם המכריע של המקרים הסיבה לחום קשורה בהתקררות מסוג כלשהו, דהיינו השפעה חיצונית של מזג אויר על מערכת ההגנה הטבעית של הילד. מצב כזה, בדר"כ, מלווה בסימפטומים נוספים כמו: כאב גרון, או כאב אוזניים, או כאבי בטן, נזלת ועוד. יש להיות ערים תמיד לאפשרות, שמקור החום נעוץ במחלה קשה יותר מסתם התקררות, ועל כן יש לשים לב אם קיימים סימנים מסוכנים אצל הילד, כמו: נוקשות חזקה בצואר או בעורף, אפטיה (אידשון) וחולשה קיצוניים, קונבולסיות, צהבת – ועוד. במידה שלא קיימים סימנים מעין אלה, הרי שיש לשים לב לשני מצבי יסוד עיקריים במחלתו של הילד:

 א.     חום + סימני מחלה אחרים (כמו כאב גרון, שיעול וכו') – והילד מזיע ואינו מוכן לשכב מכוסה בשמיכות.

 ב.   חום + סימני מחלה אחרים – הילד אינו מזיע, מתלונן שקר לו ומבקש להתכסות.

        שני תת-סוגים עיקריים אלה מכתיבים בעיקרון גישות טיפול שונות.

 כללית, די אם נציין, שבמקרה ב' צריך לחמם את הילד ולייזעו, תוך כדי תהליך ריפויו. במקרה א', לעומתו, יש לקרר את הילד (בצמחימרפא מתאימים, דיקרור וכיו"ב) על מנת לרפאו. "פספוס" באבחנה עקרונית זו, וטיפול ע"י אנטיביוטיקה שאינה מתאימה – או חוסר בטיפול – יכול, במקרים מסוימים, להפוך הצטננות פשוטה למחלה כרונית כמו: אסטמה, דלקת אוזניים כרונית, דלקת שלפוחית כרונית, או כאבי מפרקים לכל שנות חייו של הילד.

 עיסוי האמה

 כדי להוריד את החום, לצנן את הילד, ולהקל על מצבי גודש באף, גרון, סינוסים, עיניים וכו', יש לבצע מסאז' לאורך שתי אמות הידיים, מהמרפק ועד לכף היד (ראה שרטוט א').

 המסאז' צריך שייעשה בעזרת ידית של כף, או מזלג וכד', די בחוזקה, בתנועות מהירות מלמעלה למטה בלבד. יש לעשות זאת מס' דקות על כל אמה (תלוי בגילו של הילד), ובכל מקרה עד אשר העור מקבל גוון אדום חזק.

 עיסוי חוליה 7-C  

 רק במקרים של חום גבוה מאוד יש לעסות בעזרת חפץ חד (שאינו מסוגל לחדור לגוף) כמו פיה של עט כאשר המילוי בתוך העט (דהיינו עט סגור), נקודה מסוימת הנמצאת בין חוליות 7 – C ל: 1 - T על העורף. על מנת למצוא נקודה זו, מטים את ראש הילד קדימה כך שבין העורף לחלקו העליון של הגב מסתמנת החוליה הבולטת ביותר. בדיוק מתחת לחוליה זו, בינה לבין זו שבאה אחריה, נמצאת הנקודה אותה יש לעסות. גם כאן יש לעסות בחזקה עד אשר העור מקבל גוון אדום חזק .

 עיסוי גבות העיניים

 עיסוי זה נערך לילד אשר, כאמור, סובל מחום גבוה ובנוסף לכך כאבי ראש חזקים (תופעה נפוצה). במקרה זה יש לעסות את שתי גבות העיניים בעזרת שני האגודלים ביחד. מניחים את האגודלים על נקודת ההתחלה של הגבות ממרכז המצח (מעט מעל שורש האף), ומעסים לכל אורך הגבות ועד לשתי הרקות. ניתן לבצע עיסוי זה במשך מספר דקות, ללא הפסקה, כאשר מקפידים שהעיסוי יהיה מהמרכז והחוצה כאילו על מנת למתוח את הגבות אחורה לכוון הרקות.

 משרה מצמחי מרפא

 מטבע הדברים הסינים משתמשים בצמחי מרפא, שאת רובם לא ניתן להשיג באזורנו. עם זאת, גם אזורנו משופע בצמחי מרפא בעלי השפעה מבורכת, ואת רובם היום ניתן להשיג בחנויות טבע שונות. לכל המעוניין במידע מפורט ועשיר על צמחיית המרפא של ארץ ישראל, כדאי לרכוש את ספריו של ניסים קריספיל, הדנים בנושא בצורה מעמיקה ביותר. להלן המלצות לשימוש במספר מועט של צמחים נפוצים, שהשפעתם חזקה ביותר במקרה של חום והצטננות.

 לימון – הלימון הוא מקרר, מוריד חום, מרפא דלקת ומסלק ליחה ממדרגה ראשונה. רצוי לקחתו עם הופעת הסימנים הראשונים של ההצטננות. מיץ ממחצית הלימון, לגרגר ולבלוע, מבלי להמתיק, אחת לשעתיים-שלוש. יעיל במיוחד לדלקת גרון, אך גם להורדת חום ושיעול.

 אזוב, נענע, מנטה, מרווה – הינם צמחים, שלכולם השפעה מקילה מאוד על מצבי חום, דלקת, גודש וכו'. פרט למנטה כולם מחממים וגורמים להזעה. במנטה ניתן להשתמש כדי לרפא דלקת גרון עקב היותה מקררת. זמן הרתחה מקסימלי לאזוב ולמרווה – 15 דקות, על אש קטנה. את הנענע, המנטה והמרווה אין להרתיח יותר מ – 5 דקות על אש קטנה.

 בבונג' (קמומיל) – בפרחי הבבונג' ניתן להשתמש ביעילות רבה בחום שמקורו במערכת העיכול (מלווה בכאבי בטן, בחילות, שלשול וכד'). צמח זה רצוי להרתיח כ – 15 דק' על אש קטנה. תה חזק מבבונג' מסלק ליחה ונוזלים מהריאות, ומרפא שיעול.

 אפדרה סינית – זהו צמח מייזע מאוד ועל כן אין להשתמש בו בהפרזה במקרים של חום המלווה בהזעה. בכל מקרה אסור להוציא ילד המקבל אפדרה מבין כתלי הבית. צמח זה יש לקחת בכמות קטנה כפית עד שתיים לכוס מים, ולהרתיחו בין 20-30 דקות.

 צירופים

 שורש ליקוריץ + מנטה + פרחי חרצית – לחום מלווה בהזעה + תחושה של חוסר נוחות רבה מחום, מלווה בדלקת גרון, דלקת עיניים, צריבה באף וכו'. להוסיף לנ"ל בבונג' במקרה של כאבי בטן, שלשולים וכאבי ראש במצח. להוסיף לנ"ל חרצני שזיף מיובש (הגלעין הפנימי הלבן של  החרצן), במקרה של שיעול עם הרבה ליחה.

 שורש ליקוריץ + שורש אנג'ליקה + קמומיל + מנטה – זהו צירוף חזק מאוד לסינוסיטיס, גודש באף וכאבי ראש סביב העיניים. את שורש האנג'ליקה רצוי להרתיח כ - 30 דקות על אש קטנה.

  צמחי מרפא נוספים

 ריגלה – צמח זה גדל בר באזורי הארץ השונים. בערבית נקרא ריג'לה. טעמו חמצמץ ואיכותו מקררת. יעילותו רבה מאוד למורסות עור אדומות וכואבות מכל הסוגים. יש להרתיחו כ - 20 דקות ולהשתמש בו גם באופן פנימי וגם כרטייה חיצונית.

 פרחי מגנוליה – פרחי עץ המגנוליה משמשים כצרופה חזקה מאוד לכל סוגי הנזלת. טעמם חריף וניתן לרפא בעזרתם נזלת כרונית, סינוסיטיס, נזלת חריפה, וכל מצבי גודש במערות האף.

 לכיד הנחלים – הפרי הקוצני הקטן של לכיד הנחלים, כאשר הוא מיובש, משמש גם הוא תרופה מעולה לדלקת גתות האף ולכל מצבי הגודש באף. יש להרתיחו כ30- דקות.

 סיגל – זהו פרח אותו יש לייבש כולו (עם השורש). בדומה לריגלה, הצמח יעיל מאוד לדלקות עור, אקזמות בוערות, כוויות ומורסות שונות על העור, המאופיינות באודם ובמוגלה.

 קליפת קלמנטינה מיובשת – גם קליפת הקלמנטינה משמשת כצמח מרפא, ויעילה מאוד כאשר מרתיחים ושותים אותה, לכאבי בטן, גזים ובעיות עיכול.

 קליפת רימון – לקליפת הרימון השפעה מדהימה על עצירת שלשולים חריפים מאוד, דיזנטריה והכאבים הכרוכים בכך. יש להרתיח כ -  30-40 דקות.

שיטות עיסוי נוספות

 בחילות – יש לעסות נקודתית נקודה הנמצאת בחלקן הפנימי של אמות הידיים, במרכז האמה, במרחק של רוחב 3 אצבעות (אצבעות הילד כמובן…) משורש כף היד כלפי מעלה (ראה תרשים ב'). ניתן ללחוץ על שתי נק' אלה ולעסות אותן כ - 10 דקות עד לתחושת הקלה מהבחילה ע"י הילד.

 הרטבת לילה – לנושא זה 4 נקודות עיקריות למסאז'. שתיים נמצאות על שתי זרתות היד בדיוק במרכז הקפל של המפרק השני של הזרת (תרשים ד'). שתיים נוספות נמצאות במרחק של שלוש אצבעות כלפי מעלה מהקדקוד של עצם הקרסול הפנימית (תרשים ה'). יש לעסות 4 נקודות אלה מדי ערב, במשך כ – 15 דקות עד להפסקת התופעה.

 מסאז' לחיזוק כללי – עיסוי זה צריך לעשות רק לילד המגלה עייפות רבה, חולשה, חוסר תיאבון, וסימפטומים נוספים כגון אלה. צריך להשכיב את הילד על הבטן ולהרים קפל עור בבסיס עמוד- השידרה שלו, ומשני צידי עמוד השידרה (ראה שרטוט ו'). קפל עור זה יש לגלגל בין האצבעות כלפי מעלה, בין האגודל והאצבע, לאורך שני צידי עמוד השידרה ועד לבסיס הצואר. צריך לחזור על פעולה זו בין 5-10 פעמיים, מדי בוקר, עד אשר שני צידי עמוד השידרה אדומים מאוד.

 עיסוי לליחה וגודש בחזה – גם עיסוי זה נערך בעזרת שני האגודלים של ההורה (כמו במסאז' גבות העיניים). להשכיב את הילד על גבו, ואח"כ לעסות בחוזקה ממרכז החזה לכיוון שתי הפטמות מס' פעמים (ציור ז'), ועד אשר העור מאדים. עיסוי זה מפזר ליחה הנמצאת בריאות, מקל על הנשימה ומחמם במצב של התקררות בדרכי הנשימה. ניתן לעסות גם כן את שתי עצמות הבריח, בדיוק באותה השיטה.

 לסיכום: לשיטות הטיפול ברפואה הסינית השפעה מהירה ויעילה מאוד על כל מחלות הילדים. יתירה מזו, נדיר מאוד שטיפול מסוג זה יביא בעקבותיו תופעות לואי כלשהן, או יחמיר את מצבו של הילד. השיטות שנסקרו לעיל הינן, כמובן, אך טיפה בים ומטרתן, במיוחד, ליידע את הקורא, כללית, לנושא. בכל מקרה, ניתן להשתמש בשיטות אותן תיארנו, בבטחון יחסי רב מאוד, אך עם זאת במקרה של ספק קל שבקלים, רצוי לפנות למומחה לרפואה סינית ולו רק על מנת שלא ייחשף הילד לסכנה מיותרת.

חזרה לראש העמוד

 בחזרה לעמוד-הבית

בחזרה לעמוד הבית בשפה העברית